פנחסוב נ' רהיטי בילי בע"מ

פסק דין

פסק דין לשיפוי התובע בגין נזקים אשר אירעו לו , לטענתו, בשל אספקה של ספה שונה מזו אשר הזמין מאת הנתבעת.

1. לטענת התובע, ביום 8/3/10 פנה אל הנתבעת על מנת להזמין ממנה ספה וזאת, לאחר שקיבל שובר המקנה לו סיוע ברכישת מיטה בסך של 765 ₪ ממחלקת הרווחה בעיריית תל אביב. לטענתו, עת פנה אל מנהל הנתבעת , הובהר לו בתחילה כי אין בחנות ספה בסך של 850 ₪ שהוא סכום השובר בתוספת חלקו של התובע ומשכך, הוא החל לחפש ספה אחרת בחנות הנתבעת. לטענתו מצא מיטה אשר נראתה לו – מדובר במיטה שלה יחידה נוספת הנפתחת מתוכה ומנהל הנתבעת אמר לו כי התמורה בגין המיטה עומדת על 1,750 ₪. לטענתו לאחר שיחת טלפון עם מאין דהוא, אמר לו מנהל הנתבעת כי באם המיטה תסופק בלא אפשרות לכיוונון החלק העליון ועם פתיחה אחת של הארגז מלפנים, הוא ימכור לו אותה בתמורה לסך של 1,650 ₪. לטענת התובע, לאור הסכמתם, נרשמה על ידי מנהל הנתבעת ההזמנה והתובע ביצע את התשלום – חלקו באמצעות השובר ויתרתו באמצעיו הוא. יודגש, לטענת התובע הוא אינו קורא עברית ומשכך, לא ידע מה נרשם בהזמנה. לטענת התובע, עת הובלה אליו המיטה לביתו , התברר לו כי המיטה אינה תואמת את המוזמן באשר - הרגליים נמוכות מידי, איכותה נמוכה מזו שראה וכן, הוא קיבל מיטה אחת בלבד ולא מיטה נוספת הנפתחת מתוכה. לטענתו, משכך פנה אל מנהל הנתבעת, אשר השיב לו כי המיטה תושב אל החנות על מנת לתקנה ולספקה אליו שוב מחדש. לטענתו לאחר כשבועיים עמד עימו מנהל הנתבעת בקשר טלפוני והודיע לו כי המיטה מוכנה וכי עליו להגיע לחנות על מנת לבדוק שהיא לרוחו. לטענת התובע, עת הגיע לחנות הנתבעת, התברר לו כי דבר לא תוקן מלבד תוספת גובה לרגליים של המיטה ואולם, משניסה להתעמת עם מנהל הנתבעת בנושא- הוא שלח אותו לביתו וצעק עליו. משכך, לטענת התובע, נאלץ לקחת את המיטה ואולם, עת הגיע לביתו השאירה כפי שהיא על מנת לערוך חוות דעת שמאית לשוויה אל מול המיטה אשר הוזמנה על ידו. לטענת התובע, הוא זכאי להשבת מלוא הכסף אשר שולם על ידו בעבור המיטה (בסך 1615 ₪ ), להשבת עלות ההובלה (בסך 150 ₪ ) , להשבת אגרת בית המשפט (בסך 162 ₪ ) וכן, לעוגמת נפש בסך של 3,000 ₪ .

2. לטענת הנתבעת, התובע הזמין מפורשות מיטה יחידה , ללא כל מיטה נוספת הנפתחת ממנה ומיטה כאמור סופקה לו. יתרה מכך, התובע ביקש כי במקום פתיחה מצד אחד של המיטה וכיוונון המיטה , כי המיטה תפתח רק מחלק הקדמי וכי ארגז המיטה יהיה רחב יותר מהסטנדרט - ושינויים אלו בוצעו בעבורו ללא כל תשלום. זאת ועוד, לטענת הנתבעת, כאשר קיבל התובע את המיטה תלונתו היחידה היתה כי הרגליים של המיטה אינן גבוהות דיין ומשכך, הובילה הנתבעת, על חשבונה, את המיטה לחנותה, הוסיפה תוספת גובה לרגלי המיטה ומנהלה קרא שוב לתובע על מנת שיבדוק כי המיטה לשביעות רצונו. במעמד זה, ישב התובע על המיטה , הביע את שביעות רצונו ואף חיבק את מנהל הנתבעת והודה לו. משכך, הובלה שוב המיטה אל ביתו , כשהתובע נוסע עם המוביל ביחד והכל על חשבון הנתבעת. בנסיבות אלו- לטענת הנתבעת, סיפקה לתובע את המוצר אשר הוזמן על ידו , נתנה לו שירות מסור ומקצועי ומשכך, יש לדחות את תביעתו של התובע.

3. בפני בית המשפט התקיימו שני דיונים- במעמד הדיון הראשון התברר כי הואיל והתובע אינו שולט דיו בעברית , לא ניתן להבינו ומשכך, על מנת שיהיה לו יומו המלא בבית המשפט, אפשרתי דחיית הדיון על מנת שהתובע יוכל להתייצב לדיון הנדחה עם מתורגמן מטעמו. משכך, התקיים בפני בית המשפט דיון נוסף אליו הגיעו – התובע ושני מתורגמנים מטעמו ומנהל הנתבעת – מר יצחקי ברוך.

לאחר ששמעתי את העדויות בתיק ובחנתי את הראיות – הנני מוצאת כי דין התביעה להדחות ולהלן יפורטו טעמי.

4.תחילה, בניגוד לטענותיו הנחרצות של התובע , כפי שהובאו במסגרת כתב התביעה מטעמו ולפיהן, לא הגיבה הנתבעת כלל לפניותיו לאחר אספקת המיטה- הרי שבדיון אשר התקיים בפני, הודה התובע, כי לאחר שפנה אל הנתבעת , אמנם הגיע המוביל, נטל את המיטה מדירתו ולאחר זמן נקרא לחנותה על מנת לוודא כי התיקון אשר בוצע הינו לשביעות רצונו. אציין כי התובע, אמנם ניסה לטעון כי במעמד ביקור זה, לא היתה המיטה לשביעות רצונו כי דבר לא תוקן בה ואולם,הוא הודה כי חיבק את מנהל הנתבעת (ראה עמ' 5 שורה 21) – לטענתו על מנת להפיס את כעסו וכן, הודה כי במעמד זה לקח איתו את המיטה לביתו באמצעות הובלה אשר סופקה על ידי הנתבעת. בהקשר זה לשאלת בית המשפט מדוע לקח את המיטה לביתו – השיב התובע כי לקח את המיטה על מנת ששמאי יבדוק אותה (ראה עמ' 5 שורות 23).

לא למותר להוסיף ולציין כי מנהל הנתבעת הציג בפני תימוכין לכך, שהמיטה אשר מכר לתובע נרכשה על ידו בתמורה לסך של 1,100 ₪. זאת ועוד, עיינתי בהזמנה ממנה עולה כי אמנם היא כתובה בעברית ואולם, המידות כתובות במספרים ומשכך, לו הייתי מקבלת את טענתו של התובע ולפיה לא ידע לקרוא את שכתוב בהזמנה – הרי שברי כי את המספרים יכל לראות. עיון בהזמנה מעלה כי התובע הזמין במפורש מיטה יחידה אשר מידותיה 90X190 כפי שכתוב בהזמנה. אוסיף ואציין כי גם בהתאם לשובר אשר הונפק לתובע על ידי העירייה הוא הופנה לרכישת מיטה יחידה.

זאת ועוד, אציין כי בכתב התביעה כמו גם בחוות הדעת השמאית אשר צירף התובע , טען התובע כי ביקש לרכוש "מיטה וחצי" ואולם, בדיון בפני העיד מפורשות כי ביקש לרכוש מיטה אשר ממנה נפתחת מיטה נוספת (ראה עמ' 4 שורות 30-31).

מכל האמור התרשמתי כי התובע קיבל את שהוזמן על ידו וכי אמנם , כטענת הנתבעת, התיקון היחיד אשר ביקש לבצע במיטה הוא הגבהתה – תיקון אשר בוצע על ידי הנתבעת באופן מיידי , לשביעות רצונו וכשהנתבעת אף נושאת על חשבונה בעלויות ההובלה. דא עקא, לאחר שהגיע התובע לביתו – לאור ביקורת אשר קיבל ככל הנראה מהסובבים אותו (אשר לא טרחו ובאו איתו על מנת לבחור את המיטה), החליט כי שוויה של המיטה נמוך מהשווי אשר שילם בעבורה ומשכך, הגיש תביעה זו.

מסקנותיי האמורות נובעות הן משינויי הגירסה של התובע אשר כאמור בכתב התביעה טען כי לא השיבו כלל לפניותיו –טענה ממנה חזר במהלך הדיון בפני ואשר טען בתחילה כי הזמין מיטה וחצי ולאחר מכן שינה הגירסה וטען כי הזמין מיטה הנשלפת ממיטה, הן מכך שהתובע העיד כי חיבק את מנהל הנתבעת ולקח בפועל את המיטה לביתו והן, מההזמנה גופה עליה רשומים פרטי המיטה כפי שסופקה לתובע בפועל. לאמור אוסיף כי טענתו של התובע ולפיה הסכים לקחת את המיטה לביתו על מנת ששמאי יבדוק אותה לא נראתה בעיני אמינה והנני קובעת משכך כי התובע , עת לקח את המיטה לביתו לאחר תיקונה, גילה דעתו כי המיטה הינה לשביעות רצונו.

לאור כל האמור הנני סבורה כי – לכל היותר - טענתו היחידה של התובע הינה בדבר טעות בכדאיות העיסקה – טעות אשר בהתאם לדין אינה מאפשרת לו ביטול העיסקה.

5. אשר על כן הנני דוחה את תביעתו של התובע. לפנים משורת הדין ולאחר ששקלתי החלטתי שלא ליתן צו להוצאות.

6. המזכירות תשלח את העתק פסק הדין לצדדים בדואר.

7. רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 ימים ממועד המצאת פסק הדין.

ניתן היום, י"א אדר ב תשע"א, 17 מרץ 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: